מצעד האיוולת

מצעד האיוולת מאת אלכס ויסמן

רקע

בשנת 2001, במאמר שכותרתו "מצעד האיוולת תם" ניתחתי  את המשמעויות הכלכליות שנבעו מהעצירה המוחלטת של פתיחת שוק התקשורת לתחרות. בסמוך להבשלת התנאים להתפתחות תחרות בשוק התקשורת הפנים ארצית, החליט משרד האוצר לדרוש תמורה כספית, חסרת בסיס, בגין מתן האישור למתחרה הפוטנציאלי בבזק. דרישה זו עצרה מהלכים שארכו שנים רבות ובלמה את התפתחות התחרות למשך ארבע שנים נוספות, תוך שהיא העניקה בעקיפין לבזק עוד שנים של חסד מונופוליסטי ורווחיות עודפת. בסופו של יום הגיעו המתחרים הפוטנציאליים והאוצר, מותשים ממשא ומתן מתמשך שעקרונותיו לא ממש ברורים, להסדר כספי זניח ששחרר את הפקק המלאכותי שנוצר. בפרספקטיבה לאחור ברור שהציבור נהנה היום מעוצמת תחרות גבוהה בשוק התקשורת, שוק שנשא אל על את אחד הגורמים שהסדירו אותו.

קשה להתעלם מההיסטוריה ואולי גם מההיסטריה שמאפיינת את תהליך קבלת ההחלטות בנושא הגז. וקשה לשכוח כי חלק מאותם גורמים ממשלתיים שהיו מעורבים באיוולת ההיא לוקחים חלק בתהליך גם היום. עוד יותר קשה להתעלם מהתחושה שתהליך קבלת ההחלטות סביב סוגיית הגז זהה לזה שאפיין את  מדיניות התקשורת, ולא למדנו דבר.

העדר מדיניות

ניתוח תהליך קבלת ההחלטות מצביע על כך שלגורמים המובילים אין באמת מדיניות ברורה. במהלך שלוש השנים האחרונות, "גיבשו" המחליטים מדיניות מתגלגלת. מדיניות זו החלה בעבר עם ההחלטה לשנות את מדיניות התמלוגים. בהמשך, כתוצאה מלחצים שהתפתחו והעצימו, תוקנה המדיניות ונקבעו כללים לגבי יצוא הגז. לחץ נוסף שהחל להתפתח בחודשים האחרונים הכניס את מקבלי ההחלטות לצורך להתאים שוב את המדיניות ולקבוע כללי פיקוח על הגוף המונופוליסטי "שפתאום" נוצר. וכבר כעת משדרים המחליטים כי "לחץ" מצד הציבור במהלך השימוע יוביל לירידת מחיר המכסימום בשיעור משמעותי, מעבר לזה אותו סיכמו אותם הגורמים אך לפני מספר ימים במהלך המשא ומתן.

בתהליך שכזה כולם משדרים חוסר נוחות. הציבור, שכבר לא מקבל את ההחלטות כמובנות מאליהן, דורש וגם מקבל יותר. גם המשקיעים, אשר אי הודאות הנובעת ממציאות של מדיניות מתגלגלת מעלה את רמת הסיכון הגלומה בהשקעה מעקבים את המימוש ומתייחסים בחוסר רצינות לרגולטורים הרבים שסובבים אותם.

ההשלכות

המחיר האמיתי שכולם משלמים נובע מהעיכוב בהשקעות הנדרשות לצורך מימוש הפוטנציאל הגלום במאגרי הגז ומעצם הזרמת הגז למפעלי התעשייה בארץ וללקוחות בחו"ל. מימוש הפוטנציאל יאפשר למשק ליהנות באופן ממשי ומוחשי מפירות התגליות וקרוב לוודאי מצמיחה כלכלית שתנבע מכך.

גיבוש מדיניות כוללת במסגרת תהליך קבלת החלטות מסודר, אשר נכון היה לגבש עוד בעבר, היה מעמיד את מקבלי ההחלטות בעמדה הנכונה הן מול הציבור והן מול המשקיעים. לא בלתי נמנע שמדיניות שכזו הייתה יכולה להיות סדורה, כוללת וכואבת יותר לחלק מן הצדדים. לעומת זאת עת בחרו מקבלי ההחלטות לנקוט בתהליך של מדיניות מתגלגלת, אבד האמון והתחזקה התחושה כי ההסדר אינו טוב והוא מחייב שינוי, קרי עוד עיכובים בהשלמת האסדרה.

את סוגיית הגז יסדירו קרוב לודאי בתקופה הקרובה בצורה כזו או אחרת. אך מהתהליך הנוכחי, כמו גם מהתהליך בתחום התקשורת ואולי גם מתהליכים בתחומים אחרים אנחנו צריכים להיות מודאגים. מודאגים מכך שמקבלי ההחלטות אינם מגבשים באמת מדיניות אסטרטגית להסדרת סוגיות מקרו כלכליות. הם נגררים לתהליך קבלת החלטות מתגלגל, ומקבלים החלטות שהם לא תמיד מאמינים בהן. סביבה שכזו נותנת עודף עוצמה לפופוליזם ולשטחיות והיא אינה מבטיחה את הרפורמות שהמשק זקוק להן לצורך המשך הצמיחה. מדיניות שכזו כמוה כלחפש את "המטבע מתחת לפנס" והיא דלה ביצירתיות ובמנהיגות אמיתית.

 

אלכס ויסמן מנהל את חברת פקטור בע"מ, ובעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת

About אלכס ויסמן

אלכס ויסמן הינו מנכ"ל חברת FACTOR, בעל ניסיון עשיר בתחום הפיננסי שרכש עם השנים בתפקידים שונים כגון ניהול אסף הכלכלה בחברת HOT, סמנכ"ל כספים בחברת אגד החזקות ועוד.

בזמנו הפנוי אוהב לשמור על כושר ולהשתתף בתחרויות ספורט כגון איש הברזל, ומעל הכל לבשל מטעמים חדשים.