חוות דעת כלכלית בסכסוך בעלי מניות

חוות דעת כלכלית היא מסמך מקצועי שבו מומחה בוחן את הנתונים העסקיים, החשבונאיים והפיננסיים של החברה ומתרגם אותם למסקנות הקשורות לשאלות שבמחלוקת.

בסכסוך בין בעלי מניות היא עשויה לעסוק, בין היתר, בנושאים הבאים:

• הערכת שווי החברה או המניות
• בדיקת טענות לקיפוח בעלי מניות
• בחינת דילול אחזקות והקצאות הון
• איתור משיכות כספים או הטבות חריגות
• ניתוח עסקאות עם בעלי עניין
• בדיקת חלוקת דיבידנדים או הימנעות מחלוקתם
• בחינת שכר, דמי ניהול והוצאות לבעלי שליטה
• בדיקת העברת לקוחות, נכסים או פעילות לחברה אחרת
• חישוב נזק לבעל מניות או לחברה
• הערכת התמורה המתאימה במקרה של רכישת מניות
• ביקורת על חוות דעת כלכלית שהגיש הצד השני

המטרה אינה להעמיס על בית המשפט טבלאות ומספרים, אלא להסביר את התמונה הכלכלית באופן שניתן לעקוב אחריו, לבחון אותו ולהעמידו בביקורת.

בסכסוך בעלי מניות לא תמיד השאלה היא רק כמה החברה שווה. לעיתים השאלה החשובה יותר היא מה השפיע על השווי, האם הפעילות הוצגה באופן מלא, האם רווחים הוסטו, האם הוצאות מסוימות היו עסקיות או אישיות ומה היה קורה אילו החברה הייתה מנוהלת אחרת.

הערכת שווי רגילה עשויה להתבסס על תחזיות, תזרים מזומנים, נכסים או מכפילים. חוות דעת בסביבה מחלוקתית צריכה ללכת צעד נוסף ולבדוק גם את איכות הנתונים ואת ההקשר שבו נוצרו.

לדוגמה, חברה יכולה להציג רווחיות נמוכה משום שבעל השליטה משך שכר גבוה, העסיק קרובי משפחה או רכש שירותים מחברה קשורה במחיר חריג. אם משתמשים ברווח המדווח ללא התאמות, עלולים להגיע לשווי שאינו משקף את יכולת הרווח האמיתית של הפעילות.

מנגד, גם בעל מניות שטוען לקיפוח אינו יכול להניח שכל הוצאה חריגה או כל החלטה עסקית גרועה מוכיחות פגיעה מכוונת. יש להבחין בין החלטה שניתן לחלוק עליה לבין פעולה ששינתה בפועל את חלוקת הערך בין בעלי המניות.

טענה לקיפוח בעל מניות

סעיף 191 לחוק החברות מעניק לבית המשפט סמכות רחבה לתת הוראות לצורך הסרת קיפוח או מניעתו, לרבות הוראות הנוגעות לניהול ענייני החברה או לרכישת מניות. לכן, כאשר מתבקש סעד כלכלי, נדרשת לעיתים קרובות תשתית מקצועית שתסביר מהו השווי, מהי הפגיעה וכיצד ניתן להסירה.

קיפוח יכול להתבטא בדרכים שונות: חסימת מידע, הפסקת חלוקת רווחים, הוצאה ממוקדי קבלת החלטות, מתן הטבות לבעלי השליטה, ביצוע עסקאות עם צדדים קשורים או שימוש בכוח הרוב באופן שפוגע בציפיות הלגיטימיות של בעל מניות אחר.

חוות הדעת צריכה לבדוק כיצד ההתנהלות הנטענת השפיעה על זכויות בעל המניות, על שווי אחזקותיו ועל יכולתו ליהנות מפירות ההשקעה.

דילול אחזקות

הקצאת מניות חדשה יכולה להיות פעולה עסקית לגיטימית, למשל לצורך גיוס הון. אולם כאשר ההקצאה נעשית במחיר נמוך, ללא הצדקה כלכלית או באופן שמגדיל את כוחו של בעל מניות אחד על חשבון האחרים, מתעוררת שאלה של דילול ופגיעה בזכויות.

הבדיקה הכלכלית עשויה לכלול את שווי החברה לפני ההקצאה, מחיר המניה שהוקצתה, שיעור הדילול, הצורך העסקי בגיוס, זהות המשתתפים והשפעת ההקצאה על בעלי המניות הקיימים.

משיכת כספים והוצאות חריגות

אחת המחלוקות הנפוצות נוגעת לטענה שבעל שליטה הוציא כספים מהחברה באמצעות שכר, בונוסים, הלוואות, רכישות פרטיות, דמי ניהול או התקשרויות עם חברות קשורות.

לא כל תשלום לבעל שליטה הוא פסול. השאלה היא האם התשלום תואם את השירות שניתן, את היקף הפעילות, את השכר המקובל ואת מצבה הכלכלי של החברה. נדרש גם לבדוק אם התשלום אושר, דווח ונרשם באופן עקבי.

חוות דעת כלכלית יכולה לכמת את הסכומים, לבחון את סבירותם ולהראות את השפעתם על רווחי החברה ועל שווי המניות.

העברת פעילות לחברה אחרת

בסכסוכים מסוימים נטען כי אחד מבעלי המניות העביר לקוחות, עובדים, קניין רוחני, ציוד או הזדמנויות עסקיות לחברה אחרת שבשליטתו.

במקרה כזה אין די להראות שהוקמה פעילות מתחרה. צריך לנתח האם התקיימה העברת ערך, מה היה היקפה, אילו הכנסות או רווחים נגרעו מהחברה ומהו הקשר בין הפעולות לבין הירידה בביצועים.

מחלוקת על רכישת מניות

כאשר מערכת היחסים בין בעלי המניות אינה ניתנת לשיקום, אחד הפתרונות האפשריים הוא רכישת מניותיו של אחד הצדדים. כאן מתעוררות שאלות מכריעות:

• מהו מועד השווי?
• האם יש להתבסס על שווי החברה לפני הסכסוך או לאחריו?
• האם יש לנטרל פעולות שפגעו בשווי?
• האם יש להחיל הפחתת מיעוט?
• האם יש להביא בחשבון פרמיית שליטה?
• כיצד יש להתייחס להלוואות בעלים?
• האם קיימים נכסים או התחייבויות שאינם מופיעים במאזן?

בחירת ההנחות יכולה לשנות באופן מהותי את התוצאה, ולכן חוות הדעת חייבת להסביר לא רק את המספר הסופי אלא גם את הדרך אליו.