אובדן רווחים הוא אחד מסוגי הנזק הכלכלי המורכבים ביותר להוכחה. בעל עסק עשוי לדעת בוודאות שהפרת הסכם, עיכוב בפרויקט, הפסקת התקשרות, פגיעה במוניטין או פעולה של צד אחר גרמו לו להפסיד כסף. אלא שבמסגרת מחלוקת משפטית, תחושת ודאות עסקית אינה מספיקה. צריך להראות מה היה צפוי להתרחש אלמלא האירוע המזיק, מה התרחש בפועל, מהו הפער הכלכלי בין שני המצבים ועד כמה ניתן לייחס אותו להתנהלות הנטענת.
חוות דעת בנושא אובדן רווחים נועדה להפוך טענה כללית לנזק למודל כלכלי סדור, שקוף וניתן לבחינה. היא אינה מסתפקת בהצגת ירידה במחזור המכירות ואינה מניחה שכל הכנסה שלא התקבלה היא רווח שאבד. תפקידה לבחון את הפעילות העסקית לעומק, לזהות את הגורמים שהשפיעו עליה ולחשב את הנזק על בסיס נתונים, מסמכים, הנחות מקצועיות ותרחישים שניתן להסביר.
האתגר המרכזי אינו בהכרח ביצוע החישוב. האתגר הוא לבנות תרחיש אמין של המציאות העסקית שהייתה צפויה להתקיים ללא האירוע נשוא המחלוקת.
מהו אובדן רווחים מבחינה כלכלית?
אובדן רווחים הוא הרווח הנקי או התפעולי שהעסק היה צפוי להפיק בתקופה מסוימת, אך לא הפיק בעקבות אירוע מוגדר. האירוע יכול להיות הפרת חוזה, מניעת פעילות, עיכוב באספקה, סיום חד-צדדי של התקשרות, השבתת נכס, פגיעה ביכולת הייצור, מניעת גישה ללקוחות, גזל סוד מסחרי, תחרות אסורה, הפרעה לפרויקט או פעולה אחרת בעלת השפעה עסקית.
ההגדרה המדויקת תלויה בנסיבות. לעיתים הנזק מתבטא בירידה זמנית ברווחיות. במקרים אחרים מדובר באובדן פעילות שלמה, דחיית הכנסות, ביטול עסקאות עתידיות, פגיעה בשיעור הצמיחה או אובדן הזדמנות עסקית משמעותית.
הנקודה החשובה היא שאובדן מחזור אינו זהה לאובדן רווח. אם עסק טוען שהיה צפוי לקבל הכנסות נוספות של שני מיליון שקלים, אין פירוש הדבר שנגרם לו נזק של שני מיליון שקלים. כדי להפיק את ההכנסות הללו הוא היה נדרש בדרך כלל לשאת בעלויות חומרי גלם, כוח אדם, הפצה, עמלות, תפעול, שירות או עלויות משתנות אחרות.
לכן, ברוב המקרים, החישוב צריך להתמקד בתרומה הכלכלית שאבדה לאחר ניכוי העלויות שהעסק חסך משום שהפעילות לא בוצעה.
מתי נדרשת חוות דעת בנושא אובדן רווחים?
חוות דעת כלכלית עשויה להידרש כאשר המחלוקת כוללת טענה שלפיה פעולה או מחדל מסוימים פגעו ביכולת של עסק להפיק רווחים. הצורך בה מתעורר במיוחד כאשר סכום הנזק אינו מופיע ישירות בדוחות הכספיים ודורש בניית תרחיש כלכלי חלופי.
הפרת הסכם מסחרי
ספק, מפיץ, זכיין, משווק, קבלן או לקוח מרכזי מפרים התחייבות שהייתה אמורה לייצר פעילות עסקית. במקרה כזה נבחנת השאלה אילו הכנסות ורווחים היו צפויים להתקבל אילו ההסכם היה מקוים.
עיכוב בפתיחת עסק או פרויקט
עיכוב במסירת נכס, בקבלת ציוד, בהשלמת עבודות או בהפעלת מערכת עלול לדחות את תחילת הפעילות. החישוב נדרש להבחין בין רווח שנדחה לבין רווח שאבד לצמיתות. כאשר הפעילות הועברה לתקופה מאוחרת יותר, ייתכן שהנזק הוא בעיקר תזרימי או מימוני ולא מלוא הרווח שתוכנן לתקופת העיכוב.
הפסקת התקשרות עסקית
סיום מוקדם של הסכם הפצה, זכיינות, אספקה, ניהול או שיתוף פעולה עשוי ליצור טענה לאובדן הרווחים שהיו צפויים עד תום תקופת ההתקשרות. כאן יש לבחון גם את תנאי ההסכם, אפשרויות הביטול, ביצועי העבר, משך התקופה שנותרה והיכולת למצוא התקשרות חלופית.
השבתת פעילות או נכס מניב
מפעל, חנות, מסעדה, קליניקה, מערכת טכנולוגית או נכס מסחרי עלולים להיות מושבתים בעקבות נזק, תקלה או מחלוקת. חוות הדעת בוחנת את היקף הפעילות שנמנע, את העלויות שנחסכו ואת האפשרות לצמצם את הנזק באמצעות פתרון חלופי.
פגיעה במוניטין או במערכת היחסים עם לקוחות
כאשר אירוע מסוים גורם לנטישת לקוחות, לירידה בהזמנות או לפגיעה בשיעורי ההמרה, יש לבחון אם קיים קשר מדיד בין האירוע לבין השינוי בביצועים. לא כל ירידה לאחר אירוע מסוים נגרמה בהכרח בגללו.
מחלוקות בין שותפים ובעלי מניות
פעולות של בעל שליטה, העברת פעילות, מניעת גישה למידע, שינוי בתמחור או הסטת לקוחות עשויות לגרום לאובדן רווחים לחברה או לאחד מבעלי העניין. במקרים כאלה נדרש לעיתים להפריד בין נזק לחברה, ירידת שווי ונזק אישי לבעל המניות.
השאלה החשובה ביותר: מה היה קורה אלמלא האירוע?
כל חישוב של אובדן רווחים מבוסס על השוואה בין שני מצבים:
התרחיש בפועל
מה התרחש בעסק לאחר האירוע – הכנסות, כמויות, מחירים, עלויות, לקוחות, רווחיות, תפוקה, הזמנות ומגמות פעילות.
התרחיש האלטרנטיבי
מה היה צפוי להתרחש אילו האירוע נשוא המחלוקת לא היה מתרחש.
הפער בין התרחישים אינו יכול להיבנות על תקווה, שאיפה או יעד שיווקי בלבד. עליו להישען על תשתית שניתן לבדוק: ביצועי עבר, הסכמים חתומים, הזמנות, תחזיות שהוכנו בזמן אמת, נתוני שוק, קיבולת תפעולית, קצב צמיחה היסטורי, מצבת לקוחות, עונתיות ומגבלות עסקיות.
ככל שהתרחיש האלטרנטיבי נשען על יותר נתונים שהיו קיימים לפני פרוץ המחלוקת, כך הוא בדרך כלל משכנע יותר. תחזית שנבנתה מראש לצורכי ניהול ותקצוב עשויה להיות בעלת משקל שונה מתחזית שנוצרה בדיעבד לצורך התביעה.
כיצד מחשבים אובדן רווחים?
אין נוסחה אחת המתאימה לכל עסק. השיטה נקבעת לפי מאפייני הפעילות, איכות הנתונים, תקופת הנזק והאירוע שגרם לפגיעה.
השוואה לביצועי עבר
בשיטה זו מעריכים את הפעילות הצפויה על בסיס תוצאות העסק בתקופות קודמות. ניתן להשתמש בממוצעים, במגמות צמיחה, בעונתיות ובשינויים שחלו לפני האירוע.
השיטה עשויה להתאים לעסק ותיק ויציב, אך היא מחייבת זהירות. אם העסק היה בתקופת צמיחה חריגה, איבד לקוח מרכזי עוד לפני האירוע או פעל בשוק שהשתנה, העתקה פשוטה של תוצאות העבר עלולה להטעות.
השוואה לתקופה מקבילה
בעסקים עונתיים ניתן להשוות את תקופת הנזק לתקופה המקבילה בשנים קודמות. לדוגמה, עסק תיירותי אינו נבחן רק ביחס לחודש שקדם לפגיעה, אלא גם ביחס לעונה המקבילה ולמגמות הרב-שנתיות.
השוואה לסניף, מוצר או אזור שלא נפגעו
כאשר חלק אחד של הפעילות נפגע וחלק אחר המשיך לפעול, ניתן לעיתים להשתמש בפעילות שלא נפגעה כקבוצת השוואה. ההשוואה יכולה לסייע בבידוד השפעת האירוע, בתנאי שקיימת דמיון מספק בין היחידות.
מודל המבוסס על חוזים והזמנות
כאשר קיימים חוזים חתומים, הזמנות מאושרות, מסגרות התקשרות או עסקאות בשלבי ביצוע מתקדמים, ניתן לבחון את הרווח שהיה צפוי להתקבל מהן. גם כאן יש להביא בחשבון סיכוני ביטול, יכולת ביצוע ועלויות השלמה.
ניתוח שוק ונתוני ענף
בעסק חדש או בפעילות שאין לה היסטוריה מספקת, ניתן להיעזר בנתוני שוק, ביצועי חברות דומות, שיעורי חדירה, מחירים מקובלים ומדדים ענפיים. שיטה זו מחייבת התאמות קפדניות, משום שאין שני עסקים זהים במבנה העלויות, במיקום, במותג או ביכולת הביצוע.
מודל יחידות כלכליות
לעיתים החישוב מבוסס על מספר יחידות שנמנעו כפול התרומה הצפויה מכל יחידה. יחידה יכולה להיות מוצר, מנוי, טיפול, לילה במלון, פרויקט, לקוח או עסקה. זהו מודל נוח להבנה, אך כל רכיב בו חייב להיות מבוסס: כמות, מחיר, שיעור מימוש ועלות משתנה.
מדוע אסור לחשב את הנזק לפי הכנסות בלבד?
אחת הטעויות הנפוצות בתביעות אובדן רווחים היא הצגת מלוא ההכנסות שלא התקבלו כנזק. חישוב כזה מתעלם מכך שהפקת הכנסה כרוכה בדרך כלל בעלויות.
נניח שעסק טוען שאיבד מכירות בסך מיליון שקלים. אם לצורך המכירות הוא היה נדרש לשלם 400 אלף שקלים עבור חומרי גלם, עמלות ומשלוחים, התרומה שאבדה אינה מיליון שקלים אלא סכום נמוך יותר.
עם זאת, אין לנכות באופן אוטומטי כל הוצאה שמופיעה בדוחות. חלק מהעלויות הקבועות, כגון שכירות, הנהלה או מערכות מחשוב, עשויות להמשיך להתקיים גם כאשר ההכנסה נפגעת. לכן יש להבחין בין:
- עלויות משתנות שנחסכו בעקבות אובדן הפעילות
- עלויות קבועות שהמשיכו להתקיים
- עלויות נוספות שנגרמו בניסיון לצמצם את הפגיעה
- הוצאות חד-פעמיות הקשורות לאירוע
- השקעות שנדרשו לצורך הפקת הרווח העתידי
הבחנה זו עשויה לשנות באופן מהותי את תוצאת החישוב.
הקשר הסיבתי: לא כל ירידה היא תוצאה של האירוע
גם כאשר ניתן להראות ירידה ברווחים, עדיין צריך לבחון מדוע היא התרחשה. בתקופת הנזק עשויים לפעול גורמים נוספים: האטה במשק, שינוי רגולטורי, כניסת מתחרה, שינוי טכנולוגי, עליית מחירים, אובדן עובד מרכזי, ירידה בביקוש, מגבלה תפעולית או החלטה עסקית פנימית.
חוות דעת מקצועית אינה מתעלמת מהגורמים הללו. להפך – היא ממפה אותם ובוחנת את השפעתם. לעיתים יש לנטרל חלק מהירידה, לחלק את הנזק בין כמה גורמים או להציג מספר תרחישים.
ניתוח שאינו מתמודד עם הסברים חלופיים עלול להיראות חד-צדדי. לעומת זאת, התייחסות מפורשת לגורמי שוק ולחולשות הנתונים עשויה לחזק את אמינות המסקנה.
תקופת הנזק – ממתי ועד מתי מחשבים?
בחירת תקופת הנזק היא החלטה כלכלית מרכזית. תקופה קצרה מדי עלולה להחמיץ נזק מתמשך, ואילו תקופה ארוכה מדי עלולה לכלול רווחים ספקולטיביים שלא ניתן לבסס.
יש לבחון:
- מועד תחילת ההשפעה העסקית
- משך ההפרעה הישירה
- הזמן הסביר שנדרש להתאוששות
- האפשרות למצוא לקוח, ספק או אתר חלופי
- תום תקופת ההסכם
- שינויים צפויים בשוק
- מגבלות קיבולת ומשאבים
- פעולות שננקטו לצמצום הנזק
במקרים מסוימים הנזק אינו מסתיים ביום שבו ההפרה תוקנה. עסק שאיבד לקוחות או נתח שוק עשוי להזדקק לזמן נוסף כדי לחזור לרמת הפעילות הקודמת. מנגד, אין להניח שכל פגיעה זמנית תימשך ללא הגבלה.
חובת הקטנת הנזק והמשמעות הכלכלית שלה
בעת בחינת אובדן רווחים יש לבדוק אילו פעולות סבירות היה ניתן לבצע כדי לצמצם את הפגיעה. עסק אינו תמיד יכול למנוע את הנזק, אך ייתכן שהיה יכול למצוא ספק חלופי, להעביר פעילות לסניף אחר, לצמצם הוצאות, לפנות ללקוחות חדשים או להשתמש בקיבולת פנויה.
הבדיקה אינה צריכה להתבצע מתוך חוכמה בדיעבד. השאלה היא אילו אפשרויות היו זמינות בזמן אמת, מה הייתה עלותן, כמה זמן נדרש ליישומן ומה היה הסיכון הכרוך בהן.
כאשר העסק נקט פעולות ממשיות לצמצום הפגיעה, חשוב לתעד אותן. התכתבויות, הצעות מחיר, ניסיונות התקשרות, קמפיינים חלופיים ושינויי תפעול יכולים להראות שהניזוק לא נותר פסיבי.
אילו מסמכים נדרשים לצורך הכנת חוות הדעת?
איכות חוות הדעת תלויה במידה רבה באיכות התשתית שנמסרת למומחה. בין המסמכים שעשויים להידרש:
- דוחות כספיים מבוקרים או סקורים
- מאזני בוחן וכרטסות הנהלת חשבונות
- דוחות מכירה לפי תקופות, לקוחות ומוצרים
- תקציבים ותחזיות שנערכו בזמן אמת
- הסכמים, הזמנות והצעות מחיר
- דוחות תפעול, ייצור ומלאי
- נתוני תמחור ושיעורי רווחיות
- התכתבויות עם לקוחות וספקים
- נתוני ביטולים ואובדן לקוחות
- מסמכי מימון והשקעה
- פרוטוקולים והחלטות הנהלה
- נתוני שוק והשוואות ענפיות
- חומר מקצועי שהוגש מטעם הצד השני
אין הכרח שכל מסמך יהיה קיים בכל תיק. המטרה היא לזהות אילו נתונים יכולים לתמוך בכל רכיב במודל ואילו פערים מחייבים הנחה, אומדן או ניתוח רגישות.
מהו ניתוח רגישות ולמה הוא חשוב?
חישוב אובדן רווחים כולל לעיתים הנחות לגבי קצב צמיחה, מחיר מכירה, שיעור רווחיות, משך הפגיעה או שיעור שימור הלקוחות. שינוי קטן בהנחה מרכזית עשוי להשפיע בצורה משמעותית על התוצאה.
ניתוח רגישות מציג כיצד סכום הנזק משתנה כאשר משנים הנחות מרכזיות. במקום להציג מספר כאילו הוא ודאי לחלוטין, ניתן להציג תרחיש שמרני, תרחיש מרכזי ותרחיש מרחיב.
המטרה אינה להחליש את חוות הדעת, אלא להראות שהמודל נבדק גם בתנאים שונים. כאשר המסקנה נותרת יציבה בטווח סביר של הנחות, הדבר עשוי לחזק את עמידותה. כאשר התוצאה רגישה במיוחד להנחה אחת, נכון להבליט זאת ולבסס את אותה הנחה באופן מעמיק.
אובדן רווחים של עסק חדש – האם אפשר להוכיח?
עסק חדש מציב קושי מיוחד משום שאין לו היסטוריית ביצועים ממושכת. עם זאת, היעדר עבר עסקי אינו הופך את הנזק לבלתי ניתן לבחינה.
ניתן לבדוק תוכנית עסקית שנערכה לפני האירוע, השקעות שבוצעו, חוזים, הזמנות, רשימות לקוחות, ביצועי תקופת ההרצה, נתוני עסקים דומים, קיבולת תפעולית, מיקום, מחירים והוצאות שנדרשו לצורך הפעילות.
ההבחנה החשובה היא בין תחזית עסקית מבוססת לבין שאיפה בלתי מגובה. תוכנית המציגה מכירות גבוהות אך אינה מתמודדת עם כוח אדם, מלאי, שיווק, תחרות והון חוזר אינה מספקת בסיס חזק. לעומת זאת, עסק שכבר חתם על התקשרויות, גייס צוות, רכש ציוד והציג ביקוש ממשי עשוי להחזיק בתשתית משמעותית יותר.
טעויות שעלולות להחליש חוות דעת בנושא אובדן רווחים
שימוש ביעדים במקום בנתונים
יעד מכירות פנימי אינו הוכחה לכך שהמכירות אכן היו מתממשות. יש לבדוק כיצד נקבע, האם הושג בעבר והאם העסק החזיק במשאבים הדרושים להשגתו.
התעלמות מעלויות שנחסכו
חישוב המבוסס על מחזור בלבד מנפח לעיתים את הנזק ואינו משקף את התרומה הכלכלית האמיתית.
בחירת שנת בסיס חריגה
שנת שיא חד-פעמית אינה בהכרח בסיס מתאים לתחזית. יש לבחון מספר תקופות ולהסביר מדוע נבחרה תקופת ההשוואה.
התעלמות ממגמות חיצוניות
ירידה ענפית, שינוי במחירי חומרי הגלם או כניסת מתחרים עשויים להשפיע גם ללא האירוע נשוא התביעה.
כפל נזק
לעיתים נכללים באותו חישוב גם אובדן רווחים וגם ירידת שווי המבוססת על אותם רווחים. ללא התאמה נכונה עלול להיווצר פיצוי כפול בגין אותה פגיעה כלכלית.
תקופת נזק בלתי מוגבלת
הנחה שהעסק היה ממשיך לצמוח לאורך שנים ללא תחרות, מגבלה או שינוי אינה בדרך כלל הנחה מספקת. ככל שהתחזית מתרחקת לעתיד, רמת אי-הוודאות גדלה.
הצגת מספר ללא הסבר
טבלה מורכבת אינה תחליף להסבר. כל רכיב מרכזי צריך להיות מובן: מקור הנתון, דרך החישוב, ההיגיון הכלכלי וההשפעה על התוצאה.
ביקורת חוות דעת נגדית בנושא אובדן רווחים
כאשר הצד השני מגיש חוות דעת, אין די בטענה שסכום הנזק גבוה או נמוך מדי. נדרשת בדיקה שיטתית של המודל.
הביקורת יכולה לכלול בחינת מקורות הנתונים, תקופת הבסיס, שיעורי הצמיחה, הרווחיות, הקשר הסיבתי, העלויות שנוכו, תקופת הנזק וההתייחסות לחובת הקטנת הנזק. לעיתים מתגלה טעות חשבונאית. במקרים אחרים המספרים נכונים מבחינה מתמטית, אך בנויים על הנחה עסקית שאינה סבירה.
ביקורת חזקה אינה מתמקדת בכל הבדל זניח. היא מזהה את הנקודות שמשנות בפועל את התוצאה. אם הנחה מסוימת משפיעה רק בשיעור מזערי, ייתכן שאין טעם להעמיד אותה במרכז. לעומת זאת, שיעור צמיחה לא מבוסס או התעלמות מעלות מהותית יכולים לשנות את סכום הנזק באופן דרמטי.
כיצד נבנית חוות דעת שניתן להגן עליה?
חוות דעת מקצועית צריכה לאפשר לקורא להבין את הדרך מהעובדות אל המסקנה. היא אמורה להציג:
- את השאלה הכלכלית שנבדקה
- את הרקע העסקי הרלוונטי
- את המסמכים והנתונים ששימשו לבדיקה
- את שיטת החישוב שנבחרה
- את ההנחות ואת הבסיס לכל אחת מהן
- את התרחיש שהיה צפוי ללא האירוע
- את התוצאות בפועל
- את העלויות שנחסכו או נוספו
- את הגורמים החיצוניים שנבחנו
- את תקופת הנזק
- את ניתוחי הרגישות
- את מגבלות הנתונים
- את המסקנה הכלכלית
הצגה שקופה אינה מחייבת חשיפת כל פרט טכני בגוף המסמך, אך היא כן מחייבת אפשרות לשחזר את ההיגיון של המודל ולהבין כיצד התקבלה התוצאה.
מתי נכון לערב מומחה כלכלי?
אחת ההמלצות החשובות היא לא להמתין לשלב שבו התיק כבר בנוי והטענות כבר נוסחו. מעורבות מוקדמת של מומחה כלכלי יכולה לסייע בהגדרת השאלה הנכונה, בזיהוי המסמכים החסרים ובהבנה אם קיימת בכלל תשתית מספקת לטענת אובדן רווחים.
לעיתים בדיקה מוקדמת מגלה שהנזק המרכזי אינו אובדן רווחים אלא ירידת שווי, עלות עודפת, פגיעה תזרימית או אובדן הזדמנות. במקרים אחרים מתברר כי המחלוקת אינה על עצם קיום הנזק, אלא על משך התקופה או על שיעור הרווחיות הרלוונטי.
הגדרה מדויקת בתחילת התהליך יכולה למנוע השקעה בחישוב שאינו עונה על השאלה שבמחלוקת.
חוות דעת בנושא אובדן רווחים עם פקטור
פקטור פועלת בממשק שבין כלכלה, עסקים, אסטרטגיה ויישום, ומלווה עורכי דין, חברות, בעלי מניות, גופים ציבוריים ולקוחות פרטיים בסוגיות המחייבות ניתוח כלכלי מעמיק.
בתחום אובדן הרווחים, העבודה אינה מתחילה מבחירת נוסחה אלא מהבנת העסק והאירוע. נבחנים מודל הפעילות, מקורות ההכנסה, מבנה העלויות, תנאי השוק, יכולת הביצוע, המסמכים הקיימים והשאלות המשפטיות והכלכליות שבמחלוקת.
שיתוף הפעולה בין אלכס ויסמן ליורם אבן מחבר ניסיון בייעוץ כלכלי, עסקי ואסטרטגי, בניית מודלים, תמחור וגיבוש מדיניות, עם ניסיון ניהולי ויזמי בפיתוח פעילויות ובהובלת תהליכים מורכבים. השילוב מאפשר לבחון את הנזק הן באמצעות נתונים ומודלים והן מתוך הבנה של הדרך שבה עסקים פועלים ומקבלים החלטות בפועל.
תהליך העבודה כולל הגדרה מדויקת של הסוגיה, מיפוי חומרי הגלם, זיהוי פערים, בחירת מסגרת הניתוח, ביצוע חישובים, בדיקת תרחישים וגיבוש תוצר ברור. לפי צורכי ההליך, התוצר יכול להיות חוות דעת כלכלית מלאה, ניתוח אובדן רווחים, מזכר לצוות המשפטי, ביקורת חוות דעת נגדית או ניתוח התומך במשא ומתן, גישור או בוררות.
המספר הסופי הוא רק קצה התהליך
חוות דעת בנושא אובדן רווחים אינה נמדדת רק בגובה הסכום שהיא מציגה. ערכה האמיתי נמצא ביכולת להסביר מדוע הרווח היה צפוי, מדוע לא התממש, כיצד האירוע השפיע עליו ומהו החלק שניתן לייחס באופן מבוסס למחלוקת.
מספר שאינו מחובר לנתונים, ליכולת העסקית ולמציאות השוק עלול להישאר בגדר השערה. לעומתו, ניתוח שמבחין בין הכנסה לרווח, מתמודד עם גורמים חלופיים, מנכה עלויות שנחסכו ומציג הנחות שקופות יכול להפוך אירוע עסקי מורכב לתמונה כלכלית ברורה.
כאשר המטרה היא לבסס נזק, לבחון דרישה כספית או להתמודד עם חוות דעת נגדית, השאלה אינה רק כמה כסף העסק הפסיד. השאלה היא האם ניתן להראות, בצורה מקצועית ומשכנעת, כיצד נוצר ההפסד ומדוע התוצאה הכלכלית המוצגת היא התוצאה הסבירה ביותר על בסיס המידע הקיים.
